קאו סוק
נפרדנו מרונה ויובל והבנים בעצב רב בקופנגן ויצאנו לתחילת המסע שלנו, לראשונה לבד.
אחרי נסיעה שהתארכה מהמצופה, הגענו לקאו סוק. שמורת טבע יפיפיה הנמצאת בדרום תאילנד במחוז Sura tani.
השמורה ידועה במיוחד בשל האגם העצום שבה cheow lan. היו לנו ארבעה ימים לבלות בשמורה לפני שעולים על אוטובוס לילה לבנקוק וטיסה לקמבודיה.
 |
| החדר שלנו - על הנהר |
הזמנו מבעוד מועד חדר בריזורט Rivercottages, שהתגלה כמקום האידיאלי עבורינו. החדר ממוקם על גדות הנהר כשמצידיו משתרעים צמחי עבות ג'ונגליים וצלילי קופים וחרקים משונים מכל עבר. בריזורט מפוזרים חדרים במגוון גדלים, חלק פנימיים יותר וחלק ממוקמים על הנהר.כשהגענו הנהר היה גועש לאחר מספר ימים של גשם, כך שנזהרנו להיכנס אליו. המקום הוקם על ידי בחור לשעבר אמריקאי שנשוי לתאילנדית. הם מוציאים גם טיולים לשמורות באיזור וטיולי אבובים וקייאקים. המקום בנוי מחומרים טבעיים והזוג פועל רבות לקידום התיירות באיזור.
 |
| הצפרדע שמצאנו בחדר האמבטיה |
למחרת, כשהתעוררנו לכל הצרצרים והצפרדעים (חלקן אף הגיעו להתגורר עימנו בבקתה מעץ שמעט פתוחה מלמעלה),
החלטנו לנסות את שיט האבובים. יחד עם שני מדריכים מקסימים מהמלון נסענו לתחילת המסלול שמסתיים, לשמחתינו ממש מתחת לבקתה שלנו. משך השיט הוא באיזור השעה. הנהר כבר היה רגוע יותר אחרי יום שמשי והחלטנו לצאת כולנו. כל אחת מאיתנו על אבוב ויעל,איך לא, על אבא ג'יסון!
יעל התרגשה שאנחנו יוצאים לטיול "ביובים" וחזרה על כך שוב ושוב. שטנו דרך צוקים מזדקרים מעלינו,כשמתוכם מזדחלים שורשי וצמחי יערות הגשם, העצים רוקדים סביבינו, השמים כחולים,פשוט רגע מושלם! כשהגענו הבנות כמובן טענו שהן רוצות עוד...
 |
| יובל וג'יסון מתמסרים עם רועי |
בינתיים קיבלנו בשורה משמחת! הזלניקובסקים החליטו להגיע לקאו סוק ויש לנו שוב יומיים יחד. הם הזמינו מקום במלון אחר ודרך המלון שלהם יצאנו למחרת לטיול של יום לאיזור האגם. הטיול עולה בסביבות 150 ש' למבוגר וחצי מהסכום לילד. יחד איתם הצטרפו גם זוג גרמנים עם שני ילדים. כמובן שגילינו שאנחנו מכירים אותם מהמלון בקופנגן ובעצם דרכינו הם בכלל שמעו על קאו סוק. מסתבר שלא רק בישראל קורים כאלה צירופי מקרים.
יצאנו לדרך כולנו במיניואן, נסיעה בסביבות שעה וחצי. הגענו לאגם ועלינו על סירה. אלמה בחששות ששוב יתחילו הבחילות אבל הפעם השיט עבר בנעימים.
האגם נוצר בעקבות פרוייקט של המלך, על ידי בניית סכר עצום. במקום נאגרו כמויות עצומות של מים ונוצר אגם אין סופי יפיפה כשלאורכו פזורים מצוקים ויערות גשם. הדבר המעצבן היחיד היה, שבעקבות שריפות יזומות של עצי הדקל באיזור אינדונזיה כל שנה, כל האיזור נוסך ערפל וקשה לראות באופק את הנופים שסביב. המדריך דיבר אנגלית שלי היה קשה להבין, אך הוא היה מאד נחמד ואירגן לנו יום משגע.
כמובן ששתי המשפחות הדגיגות שאנחנו, רק חיכינו לרגע לקפוץ למים הצלולים ולשכשך, וחיכינו שהנהג ייתן אור ירוק. כל רגע שיכולנו קפצנו למים, גם כדי להצטנן וגם ,הי, מים כאלה צלולים הם לא רק כדי להסתכל. המשפחה הגרמנית חשבה אחרת ונשארה בסירה כשהיא צופה בנו, וגם מצלמת אותנו...
בדרך יצאנו לטיול קצר ביער הגשם, שבו יכולנו להבחין בקופים שמקפצים בין העצים, לטאות ואלפי פרפרים בשלל צבעים וגדלים. וגם ללמד את הילדים להכין כובעים מעלים.
עברנו במערה נטיפים משגעת, שצריך לשוט אליה.
 |
| שימו לב לאומן היוגה |
 |
| כובע מעלה |
 |
| תראו מי הנהגת!!! |
לאורך השיט ניתן להבחין במספר ריזורטים של בקתות צפות, מאד פשוטות ובסיסיות. בכלל המקום מאד משתדל לשמור על הטבע והאוטנטיות של המקום ויש מעט מקומות לינה באיזור. עשינו עצירה באחד מהמקומות שם פתחו בפנינו שולחן עם מבחר גדול של אוכל, שהיה מאד מגוון אך לא מאד טעים. ואז בילינו את הזמן בשחיה וקיאקים.
 |
| קייקים העצירת צהריים |
בדרך חזרה אחרי יום ארוך ומהנה, לפתע הסירה שבקה. לרגע היה נראה שאת הלילה נעביר שם, יובל היה מאושר, הבנות היו קצת יותר מודאגות, אבל רק קצת, כי לאחר כמה רגעים הגיע הסייר התורן ויצאנו שוב לדרך. כשהגענו נשאר רק לקנח בגלידה וחזרה למלון.
למחרת ג'יסון יצא לטיול עם נעמי ויעל בשמורה. אלמה ואני נשארנו לנוח במלון וכך זכיתי באימון יוגה ארוך ומפנק בבקתה פתוחה מול הנהר. שאפתי עמוק פנימה והרגשתי איזה אויר צלול נכנס פנימה וכמה שקטה התודעה יכולה להיות בתוך כל הטבע הזה, השקט הזה וכשהראש לא טרוד באלף מחשבות.
 |
| הקוף שגנב לנו את האוכל מהתיק |
ג'יסון והבנות חזרו נרגשים מהטיול בשמורה ומכך שהקוף לקח להן את כל האוכל ובינתיים גם רונה, יובל והבנים באו להיפרד, והפעם זו באמת פרידה...
 |
| תשליך - לקראת יום כיפור |
וזה הרגע לכתוב כמה כיף היה לנו לטייל עם משפחה שאנחנו כל כך אוהבים. אין ספק שתחסרו לנו מאד! אז רונה, יובל, יונתן, נועם ורועי, אנחנו אוהבים אתכם!!!!תשמרו על המשק וניפגש, אינשאללה, בקיץ הבא.
בערב עלינו על אוטובוס לילה מפנק לבנקוק. ג'יסון ואני צמנו (יום כיפור) כך שהיומיים הבאים שכללו את נסיעת הלילה, מספר שעות בבנקוק וטיסה לפנום פן (קמבודיה) שכללה כמובן דחייה בשעה בשל מזג האויר הסוער, היו לא פשוטים בלשון המעטה, אבל שרדנו את זה!
ואת סוף הצום העברנו כבר בארוחת ערב בפנום פן, יחד עם צ'נאי ודיוואן, אבל זה, אתם כבר יודעים, בבלוג הבא...
עברנו במערה נטיפים משגעת, שצריך לשוט אליה.
לאורך השיט ניתן להבחין במספר ריזורטים של בקתות צפות, מאד פשוטות ובסיסיות. בכלל המקום מאד משתדל לשמור על הטבע והאוטנטיות של המקום ויש מעט מקומות לינה באיזור. עשינו עצירה באחד מהמקומות שם פתחו בפנינו שולחן עם מבחר גדול של אוכל, שהיה מאד מגוון אך לא מאד טעים. ואז בילינו את הזמן בשחיה וקיאקים.
יעל התרגשה שאנחנו יוצאים לטיול "ביובים" וחזרה על כך שוב ושוב. שטנו דרך צוקים מזדקרים מעלינו,כשמתוכם מזדחלים שורשי וצמחי יערות הגשם, העצים רוקדים סביבינו, השמים כחולים,פשוט רגע מושלם! כשהגענו הבנות כמובן טענו שהן רוצות עוד...
האגם נוצר בעקבות פרוייקט של המלך, על ידי בניית סכר עצום. במקום נאגרו כמויות עצומות של מים ונוצר אגם אין סופי יפיפה כשלאורכו פזורים מצוקים ויערות גשם. הדבר המעצבן היחיד היה, שבעקבות שריפות יזומות של עצי הדקל באיזור אינדונזיה כל שנה, כל האיזור נוסך ערפל וקשה לראות באופק את הנופים שסביב. המדריך דיבר אנגלית שלי היה קשה להבין, אך הוא היה מאד נחמד ואירגן לנו יום משגע.
בדרך יצאנו לטיול קצר ביער הגשם, שבו יכולנו להבחין בקופים שמקפצים בין העצים, לטאות ואלפי פרפרים בשלל צבעים וגדלים. וגם ללמד את הילדים להכין כובעים מעלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה