קופאנגן - אויר של ים ושקט בנשמה

אז אחרי טיול ארוך ומהנה אך גם מתיש... התאים לנו בול לנפוש קצת בקופנהגן.

 נפרדנו מנוי הנהג בסוריתאני ולקחנו מעבורת לקופאנגן,לחוף האאד סאלד ששמענו שנהדר למשפחות, ואכן כך!הגענו לרצועת חוף קסומה, מי טורקיז צלולים שמשתקפת מבעדם קרקעית הים. הזמנו בבוקינג חדר על הים (וממש קיווינו שאכן זה מה שנקבל), ושמחנו לגלות שיותר על הים מזה אין!!!

ג'יסון במשרד - נא לא להפריע

חדר פשוט ונוח עם מזגן ושתי מיטות גדולות ומרפסת שממנה ממש אפשר לנתר למים (טוב לא ממש כי יש קצת סלעים אבל ממש קרוב). למלון קוראים ,salad villaמלון בסיסי ומאד נחמד עם מסעדה סבירה, אנשים נחמדים והרבה אירופאים עם ילדים (באופן מוזר לא היו שם ישראלים) ואווירה צעירה ונעימה.

שנ"צ

משפחת פלג שפגשנו בצפון באה לפגוש אותנו פה, והילדים היו בהתרגשות גדולה ובעצם גם אנחנו. כך בילינו את הימים כולם ביחד (עם הזלניקובסקים שישנו במלון קרוב) חבורה של אחת עשרה ילדים ושישה מבוגרים. כל יום קייק בתורנות, תנועה ממסעדה למסעדה, משייק לקארי או לשניצל במקרה של הילדים, מהים לחדר וחוזר חלילה. הכי הרבה לוקחים טוסטוס לאכול במסעדה טובה. לאט לאט למדנו מה הן המסעדות האהובות עלינו, ג'ייסון ואני לרוב העדפנו את המקומיות שלא על החוף.

עוגת גבינה ליומולדת

את יום ההולדת 11 של אלמה חגגנו למזלנו כולם ביחד, מה שמאד עזר להתגבר על הגעגועים למשפחה והחברות. במהלך היום אלמה התפנקה במסאז' שקיבלה כמתנה משתי המשפחות ונהנתה מאד. בערב חגגנו לה כולם ביחד ויובל אירגן לה זיקוק, שמסתבר שצריך לשים בבקבוק ולא בחול, כמו שאנחנו עשינו... מה שיצר פיצוץ קרוב ומבהיל ועם זאת משעשע, ונר סיני שמתחמם ואז מפריחים אותו לשמים תוך כדי הבעת משאלה. היה מקסים ומרגש ואלמה היתה בעננים.

אלמה קיבלה למתנה קורס צלילה עם אבא וגם עומר הצטרפה. היתה שמחה מהמתנה אך אכזבה מהתוצאה. את הקורס הם עשו במקום שנקרא pirate divers  ונפלו על מדריך אנגלי לא מוצלח שלא ממש ידע איך לעזור לאלמה להתמודד עם הקשיים שלה. היא אמנם סיימה את הקורס אך לא בהנאה ועם כאבים באזניים. נקווה שזה לא יצר טראומה והיא תוכל להנות מצלילות נוספות בהמשך.

משפחת פלג חזרה לישראל, מה שהיווה משבר קטן כי כולנו מאד התחברנו ולילדים היה מאד כיף ביחד. ג'ייסון ואני התחלנו להרגיש קוצים ורצון להמשיך את המסע אחרי שלושה שבועות בקופנגן.

מסקנות על קופנהגן: 

מקום מאד נוח למשפחות אך חשוב להגיד: מאד מאד תיירותי, ישנם חופים שקטים יותר שבהם לא היינו. אם המטרה לנפוש ולפגוש משפחות, לאכול אוכל טוב ולנוח אז זה המקום. ליותר הרפתקנים הייתי ממליצה לישון ב

bottle beach הבתולי ומקסים או להגיע לאי אחר. אמור להיפתח גם שדה תעופה בקרוב ולשנות את פני האי.
לאחר שקצת סרקנו את האי עם הטוסטוסים והג'יפ של יובל, אני הייתי בוחרת לישון בסריטנו. שם אפשר למצוא בונגלו שהם ממש דירות קטנות על החוף והרבה מסעדות טובות באיזור, יוגה ופעילויות אם כי גם בהאאד סאלד מאד נהנינו. יש בו כמה ריזורטים, מקום טוב להתפנק

המלצות על מסעדות שאהבנו:

• אלכס (האאד סאלד) מסעדה קטנה מקומית ומקסימה עם אוכל תאילנדי ומערבי
• כריס (האאד סאלד על החוף)
• Green gallery, מסעדה ישראלית טבעונית מעולה. ממש ממש מומלץ!
• הטאבון, גם של ישראלים. מצויינת ולא, אנחנו לא ממליצים בגלל שהן ישראליות, הן באמת טובות (שתיהן בסריטנו).
• המסעדה של הרוסים (לא זוכרת את שמה) ליד טונג סלה, אכלנו שם עוגת גבינה הורסת וגלידת קוקוס (סוף סוף גם ג'ייסון יכל לאכול...)

המלצות על טיולים:

אז כפי שהבנתם לא זזנו הרבה, היתה אווירת בטן גב, יוגה וסתלבט, אבל לפני שעזבנו יצאנו עם יובל והבנים ליום טיול אל ה bottle beach  המרהיב. נסענו עם הג'יפ עד לנקודה ממנה יוצאים למסלול קצר (עם ילדים קחו בחשבון שעתיים אולי קצת פחות). מסלול בסבך ג'ונגלי לא מאד קשה שבסופו נגלה חוף בתולי וקסום. מעט מסעדות פזורות, מושלם לחופש רומנטי. אכלנו, שחינו, ולקחנו סירה חזרה לחוף. בדרך לחוף פגשנו זוג גרמנים,  שהלכו בכיוון ההפוך לשלנו. יובל, שבארץ הוא מדריך טיולים מהטובים ביותר, ישר זיהה את ההזדמנות, נתן להם את המפתח לג'יפ (כן צריך גם לדעת לתת אמון באנשים)  וכך להם היה איך לנסוע למקום שממנו לוקחים סירה חזרה ולנו חיכה הג'יפ במקום שהגענו אליו עם הסירה. היה יום מדהים ואפילו אלמה, שקשה לה עם סירות, בחילות... התגברה על השיט יפה.

ערב לפני הנסיעה לקאו סוק נפרדנו בעצב מרונה יובל והבנים, מה שבדיעבד הסתבר כפרידה מיותרת. בקרוב ניפגש שוב....