
כשחזרנו מהטרק, השתכנו יומיים נוספים במלון שלנו, kottee.
התארגנו לחגוג את חג הפסח.
החלטנו שגדול עלינו לחגוג בבית חב"ד עם עוד מיליון אנשים. יחד עם משפחת שחר התארגנו על ארוחה ב-or2k
שרה הביאה הגדות, מצות כוסמין! ושקדי מרק. ביקשנו מעדי, הבעלים של המסעדה, שיארגן לנו צלחת פסח והתענגנו על אוכל מצויין, אך לא מאד כשר...
קוסקוס וירקות, מרק טעים לשקדי מרק, סלט ירוק וחומוס, מצות מהבית, יין אדום ועוגת המקום לקינוח.
התחלנו לקרוא את ההגדה באופטימיות קלה, אך האוכל החל להגיע מאד מהר, ושם הסתיימה קריאת ההגדה. אנה ואביגדור, שפגשנו בקטמנדו ,הצטרפו אלינו, כך שהיינו ארבע משפחות. היה שמח, טעים וכיף. בסוף הארוחה שרנו קצת שירים וזה די סיכם את מסורת החג!
יום למחרת כבר ארזנו ועברנו לגסטהאוס בו שכנו דנה ואלעד, ב Maya devi
המקום ממוקם בצד השני של פוקרה, ב- happy village . לדנה ואלעד יש שני חדרים ומטבח מאובזר,לאורי ושרה שני חדרים מעל ביתו של סקוט ולנו בקתה קטנה עם גלריה. כולנו כמובן משתמשים במטבח של דנה ואלעד בלית ברירה...
המקום מאד יפה ומטופח. מנהל המקום סקוט הוא אנגלי שהתחתן עם נורווגית והם חיים בנפאל כבר הרבה שנים. סקוט עוסק בטיפול ושיקום עופות דורסים. כשהם בריאים ומוכנים לתעופה, הם מצטרפים אליו לדאות עם מצנחי הרחיפה שהוא מפעיל במקום. בדיוק כשהגענו היתה שביתה של מדריכי הצניחה, וסקוט השבית לצערו את פעילותו לתקופה. בפוקרה תחום מצנחי הרחיפה מאד פופולארי וסקוט עוסק בזה הרבה שנים. המקום מעוצב בטוב טעם ושוכן על הנהר, באיזור מוצלח לרחצה. מאד שקט שם ומעט מאד תיירים. כשהיינו שם, היינו היחידים. זה היה כבר סוף העונה. המקום יכול להיות מרהיב כשיש ראות טובה, אך בזמן שהיינו שם הייתה ראות נוראית, ולא יכולנו לראות אל מעבר לאגם. האיזור היה די שומם.
העונה, הבנתי היתה די חלשה. התיירות עדיין לא חזרה לעצמה בנפאל. בילינו כולנו שם זמן שקט ונעים, בבישולים וטיולים לאיזור השוקק יותר של פוקארה.
ביום אחר לקחנו את כל הגדולים לבגנס טל. דנה ואלעד נשארו עם יעל, זהר והגר וכל השאר נדחסו ברכב אחד. היה יום מקסים. אכלנו במסעדה במרכז יוגה למעלה על ההר ואז ירדנו לשכשכך במים, שהיו פחות צלולים ממה שקיווינו שיהיו.
מצאנו מקום בו אפשר לשכור קיאקים והילדים עשו תורנויות בזמן ששרה ואני שתינו לנו קפה מזעזע. לחלק הישראלי של הבגנס טל לא הגענו...
אורי לקח את הגדולים להתגלגל במין גלגל מתנפח בנהר, שהיה נראה ממש מגניב. הם חזרו עם פנים ירוקות ובחילה נוראית!
העברנו את הזמן בכיף, עד שנפרדנו מאחי ומשפחתו. הפרידה היתה קשה. למרות שלעיתים לגדולים היתה פחות סבלנות לנעמי, וברור שזה יצר קצת מתח, עדיין רב הזמן היה לנו נהדר וזורם ביחד.
אלינור ואיתמר מהממים והבנות מתות עליהם. ותמיד כיף לג'ייסון ולי מאד עם אורי ושרה. בערבים היינו יושבים כל המבוגרים, יחד עם דנה ואלעד. שותים בירה או יין, אוכלים שוקולד טוב ומדברים על החיים.
היה לי מאד עצוב להיפרד מהם. מזל שאנחנו יודעים שבקרוב ניפגש...
אחרי שעזבו, העברנו את הזמן בשקט עם משפחת שחר ועם מישל ומייקל וילדיהם. חגגנו יום הולדת לבנם הקטן של מישל ומייקל עם פיצות ועוגת שוקולד. אפילו זכינו ליום בנות כיף, מישל, דנה ואנוכי בו נהננו מקפה טוב והרבה שיחות רציפות שלא נקטעות ב"אמא תביאי לי...".
אז כמה דברים כיפים שעשינו בפוקארה:
- היינו ב"ספר הג'ונגל" החדש. בקולנוע עם תלת מימד מפנק, במרכז העיר
- הלכנו לסרט ב movie garden, שמציג סרטים בחוץ. בימי שבת מוצגים סרטים לילדים. במקום ניתן לרכוש פופקורן ושתייה או להביא פיצה מהמסעדה הקרובה Godfather's pizzeria
- אכלנו במגוון מסעדות מערביות מפנקות. java himalayan coffee, יש קפה משובח ממש ברמה בינלאומית. גם קצת יותר יקר...
- שרה ואני התנסינו בשיעור ניה מוצלח באיזור האגם. יש הרבה מרכזי יוגה ושיעורים מגוונים באיזור
- אכלנו לפרידה, במסעדה איטלקית מצויינת בפוקארה cafe concerto
- כמובן or2k, בה ניתן למצוא אוכל ישראלי ומגוון טוב ולימונענע מעולה!
- כיף להסתובב ברחוב הראשי ולעשות קניות: שלים, תכשיטים, ציפיות ושטיחים ממשי, פעמונים טיבטים, פסלים בודהיסטים ועוד שלל דברים. הכל ססגוני ומאד יפה.
- בזמן שהנשים עשו יום כיף, הגברים לקחו את הילדים, ביום שמשי וחם, לרחוץ בבריכה waterfront. הבריכה היתה נחמדה אך השירות היה מאד מעצבן, לדבריהם.
בינתיים דנה ואלעד, שהיו אמורים להמשיך איתנו להודו. הבינו שהם יצטרכו לחזור לקטמנדו בשביל לארגן את הויזה והחליטו לותר על הודו. היינו מאוכזבים...אבל אחד מהדברים המלמדים בטיול הוא להתרגל לפרידות, ולדעת שזו תחילתה של דרך חדשה. עשינו ארוחת פרידה ממשפחת שחר, מישל ומייקל וסקוט ואישתו שהם הכינו לכולנו.
בבוקר יצאנו לדרך, חושבים שנעלה על אוטובוס לגבול נפאל, אליו קנינו כרטיסים מראש. אנחנו עוד לא יודעים מה מצפה לנו...על כך בפוסט הבא!
לכל התמונות





אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה