האנוי
אז אם אני צריכה לבחור עיר מכל ערי אסיה שהייתי בהן, ללא ספק הייתי בוחרת בהאנוי. ממש התאהבנו בה!
אז הגענו עם פולה וקרול להאנוי. כולנו קצת מותשים מהימים האחרונים, שהיו מאד מהנים אך גם מאד תזזיתיים.
לנו במלון Especen, שהמליצו עליו גוני ואורון. מלון נחמד באיזור מקסים, ליד כנסיית סן ג'וזף. האיזור שקט יחסית ומאד נוח. בסביבה יש מלא בתי קפה ומסעדות והוא מרחק הליכה מהעיר העתיקה. יחד עם פולה וקרול העברנו יומיים בהאנוי ומשם הן טסו חזרה לארץ. למרות שבמהלך היומיים האלה, קרול עדיין סבלה מכאבים בברך, ופולה סבלה מכאבי בטן, הן הוכיחו איך לא ניתן לעצור אותן לרגע ולא ויתרו על ההסתובבויות בעיר. האנוי התגלתה כעיר מדהימה עם המון פינות קסומות ושקטות, לצד הססגוניות והטירוף של איזור השוק והעיר העתיקה.
האנוי, שפירושה "גדת הנהר", בגלל המיקום שלה (בגדה המערבית על הנהר האדום), היא בירת וייטנאם המאוחדת והעיר השנייה בגודלה בוייטנאם. בהאנוי אתרים היסטורים רבים ומעניינים כמו המאוזוליאום של הו צ'י מין, מקדש הספרות (Temple of literature) ומוזאונים רבים בנושאים רב גוניים (מוזיאון הנשים, מוזיאון הכלא, מוזאון הצבא ומוזיאון המיעוטים).
העיר העתיקה מרתקת. היא משלבת אדריכלות מודרנית ועתיקה, סמטאותיה גדושות שלל רב: שלים, בגדים, נעליים, תכשיטים, קפה ומה לא...נהננו לשוטט, לקנות, לנוח באגם הגדול על ספסל ולצפות במגוון הקהל העובר. נהננו ממסעדות מפנקות, ופחות נהננו ממסעדות רחוב. עד ששכנענו את קרול לנסות מסעדת רחוב אמיתית, נפלנו על אחת באמת לא מוצלחת
ואז חזרנו להתפנק במסעדות התיירותיות. בהאנוי ניתן למצוא את כל סוגי האוכל, ואוכל משובח.
עם פולה לקחנו את הבנות לצפות, איך לא, במופע בובות על המים. הספסיאליטה של וייטנאם! במרכז מופע בובות רוקדות במים, אותם מלווה להקה וייטנאמית חיה. המופע הוא בוייטנאמית וטומן בחובו סיפורים מיתולוגים. לא הבנו מה נאמר אבל נהננו מהבובות היפות ומהתרבות המקומית. קרול בינתיים נהנתה מקפה לבד על האגם.
ביקרנו במקדש הספרות המעניין, כשמעלינו תלויים עשרות כובעים וייטנאמים קטנים. המקדש הוקדש לקונפוציוס. בעבר למדו בו רק המיוחסים ומאוחר יותר נפתחו שעריו לתלמידים מוכשרים מכל וייטנאם. במקום אגם, מקדש ופסלים רבים של קונפוציוס ותלמידיו.
ביקרנו במוזיאון משגע לאמנות וייטנאמית, fine arts museum, קטן ומעניין עם תמונות קלאסיות ומודרניות יותר. קטן וקולע! מאד נהננו מקצת אמנות משובחת...אפילו מצאנו דיוקן של נעמי שלנו!
ביקרנו במקדש באגם, שכלשעצמו לא מעניין במיוחד אך נמצא בתוך האגם ומשקיף על האיזור. בתוכו פסל גדול של צב, שעליו ישנה אגדה על כך שלקיסר הסיני היתה חרב קסמים מיוחדת, בעזרתה הרחיק את הפולשים על הממלכה. יום אחד, כשהפליג להנאתו באגם, הגיח לפתע צב ענק ואמר כי על הקיסר להחזיר את החרב למלך הדרקון. ואז נשלפה החרב מנדנה ונבלעה בפיהו העצום של הצב. אז הצב נעלם לו בתוך המים ובעקבות אותה אגדה שונה שמו של האגם שנקרא כיום "האגם של החרב שהוחזרה".
הספקנו לאכול בפיצרייה הכי משובחת שאכלנו בה עד כה, 4p, ובעוד הרבה בתי קפה ומסעדות מעולים. בהאנוי יש מבחר רב של מסעדות מכל הסוגים ומכל המינים. יש אוכל רחוב, כמו הבן מי שיש בכל מקום. בגט (בהשראת הצרפתים שבעבר שכנו שם), בתוכו מבחר בשרים ובשביל צמחוניים כמונו חביתה עם ירקות. הוייטנאמים אוכלים הרבה דברים מאורז (נייר אורז, פנקייק מאורז, אורז...)ולנו האוכל שלהם מאד התאים. קל וטעים. ואני נהנתי כרגיל מקפה משובח שיכולתי למצוא פה בכל מקום.
כעבור יומיים נפרגנו מפולה וקרול בעצב רב, היה לנו ממש כיף ביחד!
אנחנו החלטנו לוותר על סאפה ועל נסיעות נוספות, ולהנות מארבעת הימים הנותרים בהאנוי. מצאנו לנו בית קפה אהוב לקפה של הבוקר (la place), שצופה על הכנסייה והעוברים והשבים. ביום ראשון הגיעו המון כלות להצטלם על רקע הכנסייה והבנות קיפצצו מסביבן נהנות מהססגוניות של שמלותיהן והחיוכים יפי התואר.
נהננו מהסמטאות הקטנות בעיר העתיקה, כל סמטה והנושא שלה: סמטת הנעליים, סמטת התיקים, סמטת הקפה...
החלטנו שהגיע הזמן לטעום מה egg cafe ששמענו עליו. הלכנו למקום הכי עתיק וגילינו שזה ממש טעים! מי שהמציא את זה היה פעם שף ידוע. בעבר, שחלב היה יקר מאד אי אפשר היה לשתות קפה עם חלב. הוא חיפש משהו שיקל על מרירות הקפה ופיתח קפה עם ביצה מוקצפת, יאממי!!!
היינו במוזיאון המרתק Vietnam museum of ethnology בו למדנו על המיעוטים השונים ואורח חייהם. בצידו השני של הכביש ישנה גינת שעשועים גדולה ומהנה, בה ניתן גם לשכור אופניים עם כרכרה.
גולת הכותרת הייתה סיור שעשינו ביומנו האחרון עם סטודנטית מהממת שהראתה לנו את נפלאות המקומיים בוייטנאם. איתה הלכנו לרובע הצרפתי,. האנוי היתה בעבר הבירה של הקולוניה הצרפתית הודו-סין. ניתן לראות בה מבנים קונוליאליסטים יפים, לצד ארכיטקטורה מודרנית.
טיילנו לאורך רחוב הספרים, רחוב שלם עמוס בחנויות עם אלפי ספרים.
עלינו לחנות נסתרת בקומה שנייה. שם ישבנו לכוס תה חם ושמענו סיפורים מהזקן המוכר שהיה איש צבא לשעבר.
איתה גילינו גלידה וייטנמית מעולה שעולה רבע מכל גלידה שראינו עד כה מיובאת. טעמנו מאוכל רחוב שעדיין בשבילנו הוא די מוגבל. אנחנו אכלנו טופו מוקפץ אבל נהננו מלשבת עם כל המקומיים ולפזר חיוכים לכל עבר. שמענו ממנה כל כך הרבה על התרבות הוייטנאמית ועל המסורת. על הקושי בוייטנאם עם אין לך השכלה גבוהה. היא הייתה מאד מדוייקת ומעניינת. נערה מבית עני עם הרבה שאיפות שלמדה בבית ספר של עשירים שלא סבלה, רק כדי שתצליח בעתיד להתקבל לאוניברסיטה נורמלית. את הסיורים הנוער נותן בחינם, כדי לתרגל את האנגלית ולהכיר אנשים מכל העולם. זה בהחלט היה אחד מהימים המרתקים יותר שהיו לנו בוייטנאם. כל כך נהננו שהיא נשארה איתנו עוד ועוד... ניתן להירשם דרך האתר (hanoifreetourguides.com) ורצוי הרבה זמן מראש!
בערב האחרון גילינו תוך כדי ירידה במדרגות שישנה עוד משפחה קנדית במלון. כרגיל, כמו תמיד בטיול שכזה, כשיש כבר הזדמנות לתקשורת בין הילדים, היא קורית באופן מיידי. מייד החלטנו לצאת כולם ביחד לארוחת ערב והעברנו ארוחת ערב מקסימה. שמענו מהם על הטיול שעשו באירופה על אופניים! כל הטיול ג'ייסון אומר שזה הטיול הבא שלנו: על אופניים. ואנחנו סיפרנו על נפלאות הטיול במזרח.
כל כך נהננו בהאנוי שכמעט היינו עצובים לעזוב. מזל שידענו שהולכת להיות פגישה מרגשת עם משפחת שחר בקטמנדו!
אז אם אני צריכה לבחור עיר מכל ערי אסיה שהייתי בהן, ללא ספק הייתי בוחרת בהאנוי. ממש התאהבנו בה!
אז הגענו עם פולה וקרול להאנוי. כולנו קצת מותשים מהימים האחרונים, שהיו מאד מהנים אך גם מאד תזזיתיים.
לנו במלון Especen, שהמליצו עליו גוני ואורון. מלון נחמד באיזור מקסים, ליד כנסיית סן ג'וזף. האיזור שקט יחסית ומאד נוח. בסביבה יש מלא בתי קפה ומסעדות והוא מרחק הליכה מהעיר העתיקה. יחד עם פולה וקרול העברנו יומיים בהאנוי ומשם הן טסו חזרה לארץ. למרות שבמהלך היומיים האלה, קרול עדיין סבלה מכאבים בברך, ופולה סבלה מכאבי בטן, הן הוכיחו איך לא ניתן לעצור אותן לרגע ולא ויתרו על ההסתובבויות בעיר. האנוי התגלתה כעיר מדהימה עם המון פינות קסומות ושקטות, לצד הססגוניות והטירוף של איזור השוק והעיר העתיקה.
 |
| בשוק בעיר העתיקה |
 |
| עוברים דירה |
האנוי, שפירושה "גדת הנהר", בגלל המיקום שלה (בגדה המערבית על הנהר האדום), היא בירת וייטנאם המאוחדת והעיר השנייה בגודלה בוייטנאם. בהאנוי אתרים היסטורים רבים ומעניינים כמו המאוזוליאום של הו צ'י מין, מקדש הספרות (Temple of literature) ומוזאונים רבים בנושאים רב גוניים (מוזיאון הנשים, מוזיאון הכלא, מוזאון הצבא ומוזיאון המיעוטים).
העיר העתיקה מרתקת. היא משלבת אדריכלות מודרנית ועתיקה, סמטאותיה גדושות שלל רב: שלים, בגדים, נעליים, תכשיטים, קפה ומה לא...נהננו לשוטט, לקנות, לנוח באגם הגדול על ספסל ולצפות במגוון הקהל העובר. נהננו ממסעדות מפנקות, ופחות נהננו ממסעדות רחוב. עד ששכנענו את קרול לנסות מסעדת רחוב אמיתית, נפלנו על אחת באמת לא מוצלחת
 |
| מסעדת רחוב בהאנוי |
ואז חזרנו להתפנק במסעדות התיירותיות. בהאנוי ניתן למצוא את כל סוגי האוכל, ואוכל משובח.
עם פולה לקחנו את הבנות לצפות, איך לא, במופע בובות על המים. הספסיאליטה של וייטנאם! במרכז מופע בובות רוקדות במים, אותם מלווה להקה וייטנאמית חיה. המופע הוא בוייטנאמית וטומן בחובו סיפורים מיתולוגים. לא הבנו מה נאמר אבל נהננו מהבובות היפות ומהתרבות המקומית. קרול בינתיים נהנתה מקפה לבד על האגם.
 |
ביקרנו במקדש הספרות המעניין, כשמעלינו תלויים עשרות כובעים וייטנאמים קטנים. המקדש הוקדש לקונפוציוס. בעבר למדו בו רק המיוחסים ומאוחר יותר נפתחו שעריו לתלמידים מוכשרים מכל וייטנאם. במקום אגם, מקדש ופסלים רבים של קונפוציוס ותלמידיו.
ביקרנו במוזיאון משגע לאמנות וייטנאמית, fine arts museum, קטן ומעניין עם תמונות קלאסיות ומודרניות יותר. קטן וקולע! מאד נהננו מקצת אמנות משובחת...אפילו מצאנו דיוקן של נעמי שלנו!
ביקרנו במקדש באגם, שכלשעצמו לא מעניין במיוחד אך נמצא בתוך האגם ומשקיף על האיזור. בתוכו פסל גדול של צב, שעליו ישנה אגדה על כך שלקיסר הסיני היתה חרב קסמים מיוחדת, בעזרתה הרחיק את הפולשים על הממלכה. יום אחד, כשהפליג להנאתו באגם, הגיח לפתע צב ענק ואמר כי על הקיסר להחזיר את החרב למלך הדרקון. ואז נשלפה החרב מנדנה ונבלעה בפיהו העצום של הצב. אז הצב נעלם לו בתוך המים ובעקבות אותה אגדה שונה שמו של האגם שנקרא כיום "האגם של החרב שהוחזרה".
 |
| פולה וקרול במקדש על האגם |
 |
| בשער לגשר האדום |
הספקנו לאכול בפיצרייה הכי משובחת שאכלנו בה עד כה, 4p, ובעוד הרבה בתי קפה ומסעדות מעולים. בהאנוי יש מבחר רב של מסעדות מכל הסוגים ומכל המינים. יש אוכל רחוב, כמו הבן מי שיש בכל מקום. בגט (בהשראת הצרפתים שבעבר שכנו שם), בתוכו מבחר בשרים ובשביל צמחוניים כמונו חביתה עם ירקות. הוייטנאמים אוכלים הרבה דברים מאורז (נייר אורז, פנקייק מאורז, אורז...)ולנו האוכל שלהם מאד התאים. קל וטעים. ואני נהנתי כרגיל מקפה משובח שיכולתי למצוא פה בכל מקום.
כעבור יומיים נפרגנו מפולה וקרול בעצב רב, היה לנו ממש כיף ביחד!
אנחנו החלטנו לוותר על סאפה ועל נסיעות נוספות, ולהנות מארבעת הימים הנותרים בהאנוי. מצאנו לנו בית קפה אהוב לקפה של הבוקר (la place), שצופה על הכנסייה והעוברים והשבים. ביום ראשון הגיעו המון כלות להצטלם על רקע הכנסייה והבנות קיפצצו מסביבן נהנות מהססגוניות של שמלותיהן והחיוכים יפי התואר.
 |
בקפה השכונתי, la place |
נהננו מהסמטאות הקטנות בעיר העתיקה, כל סמטה והנושא שלה: סמטת הנעליים, סמטת התיקים, סמטת הקפה...
החלטנו שהגיע הזמן לטעום מה egg cafe ששמענו עליו. הלכנו למקום הכי עתיק וגילינו שזה ממש טעים! מי שהמציא את זה היה פעם שף ידוע. בעבר, שחלב היה יקר מאד אי אפשר היה לשתות קפה עם חלב. הוא חיפש משהו שיקל על מרירות הקפה ופיתח קפה עם ביצה מוקצפת, יאממי!!!
היינו במוזיאון המרתק Vietnam museum of ethnology בו למדנו על המיעוטים השונים ואורח חייהם. בצידו השני של הכביש ישנה גינת שעשועים גדולה ומהנה, בה ניתן גם לשכור אופניים עם כרכרה.
גולת הכותרת הייתה סיור שעשינו ביומנו האחרון עם סטודנטית מהממת שהראתה לנו את נפלאות המקומיים בוייטנאם. איתה הלכנו לרובע הצרפתי,. האנוי היתה בעבר הבירה של הקולוניה הצרפתית הודו-סין. ניתן לראות בה מבנים קונוליאליסטים יפים, לצד ארכיטקטורה מודרנית.
טיילנו לאורך רחוב הספרים, רחוב שלם עמוס בחנויות עם אלפי ספרים.
עלינו לחנות נסתרת בקומה שנייה. שם ישבנו לכוס תה חם ושמענו סיפורים מהזקן המוכר שהיה איש צבא לשעבר.
איתה גילינו גלידה וייטנמית מעולה שעולה רבע מכל גלידה שראינו עד כה מיובאת. טעמנו מאוכל רחוב שעדיין בשבילנו הוא די מוגבל. אנחנו אכלנו טופו מוקפץ אבל נהננו מלשבת עם כל המקומיים ולפזר חיוכים לכל עבר. שמענו ממנה כל כך הרבה על התרבות הוייטנאמית ועל המסורת. על הקושי בוייטנאם עם אין לך השכלה גבוהה. היא הייתה מאד מדוייקת ומעניינת. נערה מבית עני עם הרבה שאיפות שלמדה בבית ספר של עשירים שלא סבלה, רק כדי שתצליח בעתיד להתקבל לאוניברסיטה נורמלית. את הסיורים הנוער נותן בחינם, כדי לתרגל את האנגלית ולהכיר אנשים מכל העולם. זה בהחלט היה אחד מהימים המרתקים יותר שהיו לנו בוייטנאם. כל כך נהננו שהיא נשארה איתנו עוד ועוד... ניתן להירשם דרך האתר (hanoifreetourguides.com) ורצוי הרבה זמן מראש!
בערב האחרון גילינו תוך כדי ירידה במדרגות שישנה עוד משפחה קנדית במלון. כרגיל, כמו תמיד בטיול שכזה, כשיש כבר הזדמנות לתקשורת בין הילדים, היא קורית באופן מיידי. מייד החלטנו לצאת כולם ביחד לארוחת ערב והעברנו ארוחת ערב מקסימה. שמענו מהם על הטיול שעשו באירופה על אופניים! כל הטיול ג'ייסון אומר שזה הטיול הבא שלנו: על אופניים. ואנחנו סיפרנו על נפלאות הטיול במזרח.
כל כך נהננו בהאנוי שכמעט היינו עצובים לעזוב. מזל שידענו שהולכת להיות פגישה מרגשת עם משפחת שחר בקטמנדו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה