"אם יוצאים מגיעים למקומות מדהימים..."

מונדולקירי

אחד הדברים המדהימים בטיול הוא מפגש עם אנשים שגורם לך לגלות מקומות שלא תיכננת להגיע אליהם, כמו לדוגמא המפגש שהיה לי עם שירי.

באחד מהימים שלנו בפנום פן, גילינו את הקידס סיטי. בניין ענק שבכל קומה יש משהו אחר כמו: קומת מדע, קומת טיפוס, משחקיות, מכוניות מתנגשות וכו'. מקום מושלם עבור ילדים!
כשנכנסתי למשחקיה עם יעל בזמן שנעמי ואלמה חקרו את קומת המדע, היתה אמא נחמדה עם ילדה שקוראים לה לילה. שוחחנו קצת באנגלית ואז פניתי ליעל בעברית. "אה את ישראלית?" פנתה אליי בעברית. וכך הכרתי את שירי. יש לציין שבניגוד לתאילנד שפגשנו ישראלים בכל מקום, בקמבודיה ממש לא!
שירי חיה בקמבודיה כבר הרבה שנים. בעלה הוא קמבודי ויחד הם הקימו מקום אקולוגי תיירותי במחוז מונדולקירי.
מחוז מונדולקירי שבמזרח קמבודיה, הוא אחד מהגדולים בקמבודיה, אך מאד דליל מבחינת אוכלוסייה. העיר הבירה בו היא סן מונורום, ויש בה מספר די מצומצם של אפשרויות לינה ומסעדות. במחוז נמצא המפל הגדול בקמבודיה, הרבה הרים וטבע, יערות בתוליים, נהרות, כפרים מקומיים ופרוייקטים תיירותים סביבתיים שכוללים בתוכם מפגש עם חיות (פילים, קופים ועוד) ויערות עצומים שעוד לא הושמדו בגלל אנשים טובים כמו שירי וסוקה בן זוגה והפרוייקטים במקום לשמירה על החי והטבע.

אז מסתבר שלזוג יש מקום לינה אקו תיירותי שבו מספר בונגלוז הבנויים מחומרים טבעיים וממוחזרים ומאד נעימים ונוחים. היחידות מפוזרות על שטח עצום, כשהכל שדות ועצים מקומיים מסביב .החיות מסתובבות להן בחופשית ומפזרות את הגללים שלהן, גורמות לכך שיהיה יותר ויותר ירוק מסביב.
נחמד לקום בבוקר ולהתאמן על המרפסת כשמתחת לבית מגיעים סוסים ופרות לאכול...

הזוג הקים מרכז למידה לתושבי האיזור, ללא מטרות רווח. במרכז למידה מקנים לימודי שפה, תיירות ושירות לעשרות סטודנטים מן המחוז. רובם מתגוררים שם וחלקם נשארים לעבוד במקום. הצוות שהיה כשהתארחנו במקום היה מדהים! כולם בלי יוצא מן הכלל נחמדים, נעימים, מדברים אנגלית ויוצאים מגדרם לשרת את האורחים באופן הטוב ביותר. לנו המפגש איתם היה כיפי במיוחד, ולמדנו הרבה מהשיחות והקשר שנוצר.

הצוות המדהים ב nature lodge

במקום ישנם פרות, סוסים, כלבים וחתולים חופשיים. הבנות אפילו זכו לרכב על הסוסה המקסימה ג'ינג'ר, שמאד חברותית ורגועה.

ג'נג'ר, הסוסה היפיפיה

המסעדה היתה נהדרת! הבנות היו ממש נרגשות מכך שכל מה שאכלנו היה מצויין (כי לעיתים רבות המסעדות במקומות הלינה לא מאד מוצלחות) ואף הצוות המקסים תמיד הסכים לשנות ולהתאים את המנות לצמחוניים כמונו.

הבנות משתפרות ביכולות משחק הסנוקר

הבנות והנהג המקסים

באחד מהימים שכרנו רכב עם נהג מקומי, עם אנגלית ממש לא רעה, שלקח אותנו לטייל באיזור.
ראינו את המפל העצום באיזור ואפילו רחצנו בו. במקום יש מחצלות לישיבה בתשלום וכל מיני דוכנים שמנסים למכור את אותו הדבר.
מה שהיווה את האטרקציה המרכזית עבורינו היה לראות הרבה משפחות מגיעות בלבוש מסורתי וססגוני להצטלם על רקע המפל.

לבוש מסורתי לתצלום משפחתי

במקום ישנם שבטים מקומיים, שעדיין חיים בבתים מסורתיים, בלבוש מסורתי. הם לא דוברי אנגלית ועובדים בחוות שבאיזור. הם נעזרים בפילים לפרנסה ועבודה, ועל כך מספר פרוייקטים באיזור, גם של שירי וסוקה, פועלים לשנות. במסגרת הטיול זכינו לראות שבט מקומי שנערך לחתונה וכולם כבר בצהריים מתחילים את שתיית יין האורז החזק, שמגיע בחביות ענקיות והם מעבירים את הקש שבו מאחד לשני, ונראה שכך הם יעבירו את שארית היום. שותים בחיוך גדול, נטול שיניים, ונראים שמחים בחלקם. הוזמנו פנימה למשקה, שלי אישית היה בלתי אפשרי לשתייה. המבנה נמוך, כולו עשוי מקש. חיים בו מספר רב של אנשים. במרכז על האדמה מתבצעים הבישולים ויש ריח חזק של עשן. כשהגענו היו שני ראשי באפלו על האדמה שהוקרבו למען הרוחות להזמנת שפע ובריאות לזוג החדש וכולם יושבים מסביבים ושותים ומדברים. לבנות ולי היה קשה לשאת את המראה של הראשים שמתבוננים בנו ודי מהר ברחנו החוצה. ג'יסון הצליח קצת יותר להחזיק מעמד ואפילו הצליח לשתות ממשקה האורז שלהם. אחר כך ביקרנו במקום בו מגדלים פולי קפה ופלפל ושם אכלנו ארוחת צהריים בה התנסינו במאכל חדש מקומי. מן קרפ מקומי עשוי מאורז עם עוף בפנים. כרגיל לצמחוניים זה קצת יותר מורכב ובמקום עוף קיבלנו מספר נבטים בפנים. המדריך שלנו הזמין את המנה החריפה שלו ועוד הוסיף לה בנדיבות רבה צ'ילי. כשראה שאלמה ואני נאבקות בחריפות של הסלט פפאיה שאכלנו, טעם וטען שזה ממש, אבל ממש, לא חריף! ואנחנו עוד החשבנו עצמינו כעמידות בפני חריפות...

בית באחד השבטים המקומיים

והוא עוד מוסיף צ'ילי

משם המשכנו לתצפית על "אוקינוס העצים" כפי שהמקומיים קוראים לזה. "אוקיינוס" שכנראה ולא יהיה פה לזמן רב כיוון שקמבודיה היא המדינה שמורידה עצים בקצב הכי גבוה בעולם.

קצת מתרגלים אקרובאלאנס

הטיול עם המדריך היה מקסים ומהנה. היום עלה 50$ וכלל את המדריך והאוטו, שאליו הגענו דרך המלון.

למחרת יצאנו ללפרוייקט הפילים שהמקום יסד.
כיום ישנן שתי פילות קבועות ושתיים זמניות, למיטב ידיעתי.
הזוג משלם לאנשי הכפר שכירות יומית וממקם את הפילות בשטח העצום שיש להם שם כדי שיוכלו להזדקן בטבע ללא עבודה ומאמץ.

נעמי נותנת לפילה בננה

ניתן לצאת ליום אחד או שניים, למגוון סיורים שונים. אנחנו בחרנו את לצאת ליום בודד, ולצערינו אלמה ויעל לא היו בשיאן (קצת עינייני בטן...), כך שבחרנו במסלול קצר שבסוף הסתבר ככמעט ללא מסלול בכלל. לרוב הולכים בשמורה עד שמגיעים אליהן המעלה ההר. במקרה שלנו הביאו אותן עד אלינו. המפגש עם הפילות היה מאד מלהיב, הבנות ירדו ורחצו אותן בנהר. הזהירו אותנו מראש שהתקשורת תהיה רק עם פילה אחת כי השנייה פחות ידידותי לילדים, כנראה עקב התעלללות שחוותה בעברה על ידי ילדי השבט ממנו באה. הרחצה יצאה קצת מסורבלת כי הזרימה בנהר היתה די חזקה והיינו צריכים להחזיק את הבנות. אך ברגע שעלו על גבה של הפילה לרחוץ אותה, ההתרגשות היתה בשיאה. הרעיון של הפרוייקט מאד נוגע ללב. המקום משלם לתושבי הכפר שכירות יומית שקצת יותר גבוהה ממה שהרוויחו עליה מתיירות.

הסיורים של התיירים הם בעצם מה שממן את התשלום על הפילות, כך שסיורים אלה הן למטרת תרומות ולא רווח. הסיור כולל תצפית על השמורה והסבר מפורט על הפרוייקט, ביקור באחד מן השבטים המקומיים (ששם יכולנו לראות את השימוש בפילה למטרת תיירות ועבודה, וזה אכן מדכא מאד), ארוחת צהריים ורחצה בנהר עם הפילות.
עבורינו היום הזה קצת התפקשש כי כמו שכתבתי קודם, המסלול השתבש והיה קשה לרחוץ בנהר. המפגש עם הפילה עם זאת היה מאד מוצלח. למדנו קצת על חיי הפילים. למדנו איך היא ממלאה עצמה בבוץ כדי להגן על עצמה מהשמש ומהיתושים ופעם ביום היא יורדת לרחוץ בנהר, לפני שתמלא עצמה שוב בבוץ. גילינו עד כמה השערות שלהם דוקרניות (כך זה כשיושבים ישירות על הפיל!) עד עכשיו יעל עוד מדברת על זה...
הפילים זו חיה מאד משמעותית לאנשי השבטים ולכן מאד קשה לשכנע אותם לותר על הפילים כדי שיוכלו לפרוש בשקט בטבע. אנו מקווים שהפרוייקט יצליח ובעתיד יהיו שם מספר פילים נוספים שיצאו ממעגל העבודה וההתעללות שחוו.

רובצות אחרי ארוחת צהריים

האיזור עצמו הזכיר לי את שוויץ רק קצת פחות מסודר. הכל מסביב שדות ירוקים, גבעות קטנות, חיות שמסתובבות להן לרקע תכול בהיר של שמים, מראה כל כך פסטורלי וממכר. שלרגעים לא יכולתי לזכור שאני נמצאת באסיה. העיר עצמה לא מאד מלהיבה, אך ניתן למצוא שם מספר מקומות לינה פשוטים ומסעדות מקומיות.
לנו הביקור היה מדהים. זכינו להכיר את שירי, סוקה והילדים לילה וליאון ולהנות איתם ולנפוש קצת במקום שקט, שבא בהיפוך מוחלט לבלאגן והכאוס של פנום פן, העיר.
ובסופו של דבר, זה מה שאני אוהבת בטיולים כאלה. מפגש אקראי שמביא למחוזות מקסימים...
תודה שירי!

אז קצת פרטים:
למקום קוראים NATURE LODGE,
מגיעים במיני ואן, סביבות ה -6 שעות מפנום פן, צפו לנהגים משוגעים
הבונגלוס במגוון מחירים וגדלים, בין 15 $ ל- 40$ לחדר משפחתי ענק.
לפרוייקט קוראים sanctuarymondulkiri.org
טיול של יום ניתן לארגן דרך המקום עם נהג מקומי

אתה בא לטיול, אחי?

The view from Prae Roup Temple

Bayon Temple

So finally after almost 2 weeks, we continued to what is the biggest 'must' of Cambodia, maybe the biggest 'must' of South East Asia – 'Angkor Wat'.

Well actually the modern town is very nearby, called Siem reap (It's name is to commemorate kicking out the Thai empire - Siem = Thialand and reap = defeat). This town has a very western atmosphere, very touristic. But at the same time, not too big and only the very small center is the tourist center.
'Angkor wat' is located about 5 Km outside of the town and there is very little aside from the Khmer Empire's ruins that tourist come to see here.

Some History:

Banteay Srei

This Empire existed between the 9^th and 15^th century and at its peak included the Area known today as most of Thailand, Cambodia, Laos and Northern Vietnam. Angkor Thom was its capital and at its peak the valley was home to about 1 million people. Angkor Wat is the single biggest temple in the world. The state of the temples and sculptures are in, is beyond imagination. So much of the ruins remain and in such good condition – this place is simply breath taking!!!

Statues that at any other place on earth I'd spend minutes admiring are skipped due to the lack of time. And the things that I do spend a few minutes admiring, I could spend a day in any other circumstance (other = not coming here with my kids). On the first day we went to 'only' 3 temples. We started at 8:00 and finished at 18:00 and on the way found out that there is nothing worse than eating at the world's biggest tourist trap.

The 2^nd day was a little shorter; we took 2 tandem bicycles (one with a baby chair) and spent the day on them. This day we only went to 2 temples, but aside from 'Angkor Wat' they are the 2 most visited temples (Bayon and pre-pun) in the area. We took a guide for this day and it was wonderful. The tour was very informative and we learnt a lot and touring with the bicycle was a lot of fun too!

Khmer and Chinese betting on a cock fight

We learnt about the mundane life during that period. How to recognize the Khmer warriors, the Vietnamese intruders and the Chinese merchants. We saw a lot of stories about the fighting. A lot of Buddha (believed to be the face of Jayavarman VII who built them) statues, Moats, Vishnu, Shiva, Nagas, etc... Trees growing out of temples, monkeys, elephants…

We learnt about the different rocks that were used, how they brought them from over 50 Km away, about what a brilliant water system the Khmer had, about how the Khmer Empire ended and about the looting that took place during the 'Khmer Rouge' reign. We learnt about the masses of people it took to build these amazing temples and about the ridicules speed they did it in (10-15 years for Bayon temple). What amazes me most about the Khmer Empire is not the technology they used, but their management skills. Coordinating projects of such magnitude with such detail requires not only skill but a remarkable talent!

look at all the trees growing out of the temples

most of the temples had jungle growing through them, but they cleared it

some of these trees are 600 years old

my gorgeous wife

some of us found the temples less interesting than others

but they did have fun playing, climbing, posing...

In between all this history and temples we rested at our wonderful hotel (Tanei), where we had a swimming pool that was a perfect retreat from the bustling streets and the Cambodian heat. The girls made sure that each day had a swimming break and something fun besides temples...

The girls saw a circus (called Phare) show that was amazing. Most of the kids come from the streets and the performance was breathtaking!

like a fish massage...

it is very tickelish

only one managed to survive!

check out all the fish

Angkor Wat

We left Angkor Wat for our last day with the ambitious aspiration to see is at sun rise! We woke up at 04:10, got organized and woke up the girls. At 04:45 our tuktuk driver picked us up and by 05:15 we were at the temple. We walked through the dark, following the stream of tourist, who like us, were trying to understand where the place to be for sunrise is. We finally found the place and had front row seats. Slowly the dark night made way for the new day and as it became lighter, we found ourselves among a few hundred tourists waiting for the sun to come up. It was beautiful…

look at that sweet girl in the middle

looking west from the main palace towards the main gate

The day began and we started our trip of the amazing Angkor wat. We set out to see the main temple that has an outer wall of about 800m long with every inch of it sculptured with a story. We then continued into the inner temple which has 3 stories (65 m high) of which the upper level is only accessible to kids older than 12. So Alma took charge of Yael and allowed Galia and I to visit the holy of the holy of the long gone Khmer empire, the place where supposedly the ashes of the King Suryavarman II (who built this great temple) where placed.

horse sculpture on temple wall

This temple was built in the 12^th century and was never really abandoned. Even after the fall of the Khmer empire, monks stayed here and kept on worshiping Buddha. Some of the sculptures still have their original red coloring on them, there is even one wooden beam left from that era.

elephant sculpture on temple wall

It was hard to pull me out of this place, but as Galia so eloquently put it: "Alma has had her lifetime share of temples and Yael is falling asleep – you got the sunrise and a fair walk of temples, let's head to the city and get a decent lunch." – as always Galia was right, but for a change I was smart enough to listen...